לעולם לא אשכח את הרגע הזה שסיפרו לי שאבא שלי נפטר. באותם רגעים מה שעלה לי בראש זה מה יהיה עם הבר מצוה שלי. מי ידאג לי, מי יכין אותי, לא הייתי מסוגל לחשוב על משהו אחר. כמה לילות לא הצלחתי להירדם, וכשהתחלתי ללמוד עם החונך שלי, והבנתי שהולך להיות לי בר מצוה מפוארת ומיוחדת עוד יותר מכל החברים שלי, הרגשתי הקלה ענקית וקיבלתי כוחות ומרץ להתכונן ליום הגדול. למדתי היטב את הדרשה שלי, והתכוננתי יחד עם כל המשפחה שלי לחגיגת הבר מצוה הגדולה. ובאמת, הבר מצוה היה אירוע שאי אפשר לתאר בכלל. ברור שהעדפתי שאבא יהיה איתי, אבל במצב הנוכחי היה לי את הבר מצוה הכי יפה בכיתה. היה מרגש ומיוחד. הכל בזכות "זה לזה".

עד שהתיישבתי על הבמה במזרח לא ידעתי באמת למה עלי להתכונן. כן סיפרו לי שהולך להיות לי בר מצוה, ולא סתם בר מצוה, אלא אחד המפוארים, אבל באמת לא תיארתי לעצמי שזה יכול להיות כל כך מושקע, עד כמה זה לזה חשבו על כל פרט ופרט. כבר מתחילת גיל 12 הם ליוו אותי ונתנו לי את כל ההדרכה. הראו לנו במפעל איך יוצרים את התפילין ולימדו אותי את כל ההלכות של התפילין. החונך שלי כמובן למד איתי את הדרשה לבר מצוה, והלך איתי גם לקנות את הכובע והחליפה. אין על 'זה לזה'.