דלת האוטובוס נסגרה בטריקה ופניו של אבא של אבא נטשטשו מאחורי הזגוגית המלוכלכת,
אבל לאושר שעל פניו היא לא יכלה, ליבי ניתר בהתרגשות היום הוא יומי הראשון בישיבה.
אימא המסורה מילאה את מזוודתי בכל טוב ואבא היקר באדם יצא ללוות אותי לאוטובוס
השם פעמיו צפונה לכיוון הישיבה הקדושה,
השנה החלה ברגל ימין הרגשתי את התפילות של הורי על כל צעד ושעל בדרכי העולה.
עד לאותו היום שבו הגיעה הבשורה המרה אבי היקר חולה מאד,
הימים הבאים לוו בעשרות טלפונים דאוגים כדי להתעדכן במצבו של אבא,
ואז הגיעה היום הנורא שבו נקראתי לעזוב את הישיבה ולהגיע בדחיפות להיפרד מאבא.
מאז חרב עולמי מבחור צעיר ועליז שכל חייו לפניו הפכתי בן רגע
ליתום בודד בלי ידו של אבא שתדרכני בדרכי.
