יאיר בן אחת עשרה ונועם בן תשע נשארו יתומים ביום בהיר אחד
אחרי תאונת דרכים מזעזעת בה אבא שלהם נהרג במקום.

אימא שלהם גיבורה יותר ממה שחשבו. היא לא נכנעת לאובדן ומלווה אותם בכל יום לבית הספר. מתעכבת כמה רגעים לראות שהשניים נכנסים, ואז חוזרת הביתה. כשהם חוזרים הם מסתגרים בשקט בחדרם ואמא באה לבדוק שהכל בסדר, מחייכת עם דמעות בעיניים ומתעניינת ביום שעבר עליהם. היא רואה שקשה להם, שאין מי שיתמוך ויהווה משענת עבורם, אך הם שותקים. לא רוצים להוסיף קושי על הקשיים שממילא היא כבר מתמודדת איתם.

היא שמעה על "זה לזה" והחליטה לפנות. היא צריכה מישהו שיהווה עבורם משענת, יעזור לילדים בהכנת ש.ב או ישחק איתם ויסיח מעט את דעתם מהאבל והצער. אמא שלהם גם דואגת מה יהיה הלאה עם בר המצווה של יאיר שתחול עוד שנתיים. מי יכוון וישב לצידו?

הצורך זעק מכל עבר ולא יכולנו להישאר אדישים. לא ייתכן שמשפחה שחוותה אובדן כבד מנשוא – תאבד גם את המשכיות החיים ותשקע בצער וייאוש!

לראשונה בעולם הפסיכולוגיה והטיפול – נהגה הרעיון ופרויקט חונכים יצא לדרך.
אל יאיר ונועם הוצמדו חונכים פרטיים, אוהבים ומסורים, אשר יצרו אתם קשר אבהי רציף, וליוו אותם בכל מסגרת וצומת חינוכית אשר בה היו זקוקים לדמות אב שכל כך חסרה להם.
החונכים עברו הכשרה מקצועית על ידי מומחים לבריאות הנפש ולשיקום לאחר אבדן. ומאז העתיד נראה ורוד ומבטיח יותר.

יאיר ונועם היו הסנוניות הראשונות במערך האדיר של "פרויקט חונכים", אשר מונה כיום מאות של ילדים שמחים, המקבלים מענה ותמיכה במקצועיות ובמסירות.